כאשר אנחנו רואים כתבה חדשותית אחר כתבה חדשותית בכל הנוגע למשבר האקלים, הסביבה והחברה שלנו זה יכול להיות מאוד מרתיע. מצד אחד אנחנו רוצים לראות עולם אחר, טוב יותר, בריא יותר, חיובי יותר וכו' ומצד שני זה מרגיש גדול, קשה להשגה ושם אותנו בתחושת חוסר אונים. אצל רוב האנשים עוברת המחשבה "מה אני יכול לַעֲשׂוֹת?". לכן החלטנו להביא כאן 7 נקודות חשובות מאוד שיכולות לקרות ממש עכשיו ושיתנו מענה לשאלה זו בדיוק.
הנקודות הללו הן מספיק פשוטות ברורות ויישימות בכדי שכל אחד ואחת מכם יוכל לעשות דברים קצת אחרת ואם מספיק מאיתנו יעשו את השינוי המיוחל, נוכל לשנות את המצב אליו כדור הארץ הולך.
1. מעורבות אזרחית
חשבו על נושאי הקיימות, סביבה או חברה שהכי חשובים לכם. עכשיו חשבו על ארגונים רלוונטיים שתומכים באותם נושאים. חיפוש קצר בגוגל ימצא לכם דרך להגיע את הארגונים הרלוונטיים ומשם הדרך לתרומה (לאו דווקא כלכלית אלא התנדבותית, הסברתית וכו') היא קצרה ובעלת פוטנציאל השפעה אדיר!
2. צרכו פחות
ב-1980 הישראלי הממוצע ייצר 2 קילו של פסולת ביום. 40 שנה מאוחר יותר האוכלוסייה שלנו וכמות הפסולת שלנו גדלה. היום ישראלי ממוצע מייצר קרוב ל4 קילו פסולת ליום! אז לפני שאתה זורק את החולצה או לפני שאת מחליפה את מגן הטלפון בחדש שקלו אחת מהאפשרויות הבאות:
1. האם ניתן לתקן את הפריט המדובר?
2. האם ניתן ליישם את המוצר\פריט הזה בצורה אחרת?
3. האם ניתן לתרום פריט זה לחנות יד שנייה מקומית במקום לזרוק לפח (זבל של אדם אחד הוא האוצר של אדם אחר.)
4. האם באמת הפריט הזה סיים את תפקידו או שאפשר להמשיך ולהשתמש בו ואפילו לעוד תקופת זמן קצרה?
5. בונוס: אתם תרחיבו את היכולות שלכם, החוש הטכני שלכם, היצירתיות שבכם ותחסכו לא מעט כסף בדרך!
3. מחזרו יותר ומחזרו נכון!
בממוצע, כל אדם בישראל מייצר קרוב ל4 קילו של פסולת ביום ולפי מחקרים שלהמשרד לאיכות הסביבה יותר מ-75 אחוז מהפסולת המיוצרת בישראל, לא ממוחזרת נכון (כלומר אנשים זורקים לפח קרטונים במקום לקרטוניה או שזורקים פלסטיקים לקרטוניהה וכו'…). קחו רגע כדי ללמוד אילו חומרים ניתנים למחזור ואיפה הפחים המתאימים שלהם והתחייבו למחזר כהלכה. גם אם מתחילים בקטן ההבדל לאורך זמן יהיה משמעותי מאוד!
4. לכו יותר ברגל ורכבו יותר על אופניים
האם ידעתם שתחבורה (פרטית וציבורית) היא המקור המוביל לפליטת גזי החממה? כשאפשר, נסו להמנע משימוש ברכב הפרטי או אפילו תחבורה ציבורית. הליכה ורכיבה על אופניים. הן שתי אפשרויות נסיעה ללא זיהום ודרך מצוינת להכניס מינון יומי של פעילות לגופני לחיים. אם אינכם יכולים ללכת ברגל או באופניים, הדבר הבא הטוב ביותר הוא לשקול תחבורה ציבורית לפני הבחירה להפעיל רכב אישי. בונוס: אולי תגלו שבילים חדשים ומסלולים מהירים יותר לבית הספר או לעבודה בעת רכיבה על אופניים.
5. קנו והשתמשו במוצרים ידידותיים לסביבה
האם את משתמשים במברשת שיניים מפלסטיק או מברשת שיניים במבוק? שקלתם פעם לקנות ולהשתמש במותגי נייר טואלט שהם יותר ידידותיים לסביבה מאחרים? שאלות אלו מאפשרות לגלגלי המוח להסתובב בכיוון של מציאת פתרונות ומוצרים ברי קיימא והחלפה שלהם במוצרים אחרים יכולה להועיל מאוד!
6. עצרו עם החד פעמי עכשיו!
בהרבה מדינות כבר לא מייצרים או משתמשים בחד פעמי (וישנן מדינות שהוציאו את החד פעמי מחוץ לחוק!). הרבה פעמים אנחנו נתקלים בכוסות מחומרים ידידותיים לסביבה אבל גם לאלו לוקח כמעט 20 שנה להתפרק אורגנית. הפתרון הטוב ביותר (והפשוט ביותר) הוא פשוט להשתמש בכוס רגילה ורב פעמית ולשים כמה כוסות כאלו במקומות אסטרטגיים כמו חדר המורים, בעבודה, בקבוק לחדר הכושר או לכל יציאה מהבית וכו'. ישראל סובלת במיוחד בשימוש לא מודע ולא אחראי של כוסות חד פעמיות וזו אחת הנקודות שהכי קל לתקל ומצד שני, תשפיע לאורך זמן הכי הרבה!
7. למדו עוד על משבר האקלים וקיימות בכלל
כששומעים את המילה "קיימות" אילו מחשבות עולות לכם בדמיון? האם מדובר מפחי מחזור גדולים? בשריפות יער משתוללות? מני חיות שהולכות ונכחדות (על זה בהמשך) או שאולי בכלל שקיות ניילון בלי סוף ואיים של ניילון בים? קיימות מורכבת משלושה עמודים עיקריים:
– קיימות סביבתית
– קיימות חברתית
– קיימות כלכלית
כל העמודים שלובים זה בזה וחייבים אחד את השני בכדי להתקיים. יהיה קשה מאוד למצוא קיימות בעולם ללא קיימות בשלושת העמודים העיקריים הללו. שקלו לצפות בסרטים דוקומנטריים בנושא, האזינו לפודקאסטים בעניין או קראו מאמרים המכסים את הנושאים הללו. אפילו אם אתם צופים בסרט דוקומנטרי אחד בכל חודשיים, אתם מרחיבים כך את הידע שלכם ואת תשומת הלב שלכם אל אותם נושאים כל כך חשובים. הביאו את הנושאים אל התלמידים שלכם, אל הבתים והמשפחות שלכם והפיצו את הבשורה עד כמה שניתן, זכרו, אין לנו עוד מקום לחיות בו מלבד כדור הארץ שלנו.
