בתקופה האחרונה מרבים לדבר על למידה היברידית. כולנו מכירים מכונית היברידית, כזאת שיודעת לעבור בין מנוע חשמלי לבין מנוע על דלק, והיא עושה את המעברים בצורה חלקה מבלי שנרגיש, כך שצריכת האנרגיה תהיה מינימלית וחווית הנסיעה אופטימלית. אבל מה זאת למידה היברידית?
למידה היברידית היא למידה שיודעת לעבור בין למידה פנים אל פנים ללמידה מקוונת, סינכרונית או אסינכרונית, בצורה חלקה, כך שהלמידה תהיה מיטבית. זה לא או- או אלא גם- וגם.
צורת הלמידה לא נקבעת מראש אלא נעשית בצורה גמישה בהתאם לתנאים והשאיפה היא שתהיה חלקה עד כמה שאפשר וללא חיכוכים ומכשולים. חלק מהמיומנויות הבסיסיות הנדרשות למעברים חלקים כאלה, הן גמישות ויכולת התאמה מיטבית לתנאים בשטח. אנחנו רוצים לדמיין ביחד תרחיש אחד שעלה לראשנו.
בואו נדמיין כיתה שבה מתכנסים תלמידים על פי קצב ההתקדמות שלהם בחומר או על בסיס הכישורים החברתיים שלהם. כיתה שבה תלמידה יכולה להצטרף לשיעור Online בדיוק ברגע שבו היא עזבה אותו אתמול, להמשיך למפגש עם קבוצה של 4 תלמידים במרחב פיזי, משם לשיעור השלמה Online כללי עם המורה המוכר ולבסוף לשאול שאלות באמצעות צ'אטבוט חכם. בכיתה הדימיונית שלנו המורה תומך בהתקדמות הלמידה, מלווה מקצועית כשהתלמידה או תלמידים אחרים מתקשים, עוזר לתלמידים להעביר ביקורת, לשאול שאלות ולהטיל ספק. כך הוא זוכה לתמונה מלאה של היכולות של כל תלמידה ותלמיד.
החזון הזה לא עתידני. סטארטאפים שונים מכוונים אליו וחברות מסוימות כבר ניצבות ממש בפתחו. אבל החזון הדמיוני שלנו יכול לקבל פנים רבות ומגוונות. הדרך ליצור למידה היברידית בעולם משתנה עשויה להיות שונה ומבוססת על רעיון ייחודי וחדשני. אירועי הקורונה הבהירו לכולנו שמערכת שרוצה להכין את עצמה לעתיד, שהרבה ממנו אינו ידוע, צריכה לדעת לעבוד בצורה דינמית ויצירתית.