ארגון חלום חדש פועל על מנת לחבר את הקהילה לעולם הקיימות, דרך פיתוח סביבות טבעיות, מרחבי למידה חוץ כיתתיים וגני משחק טבעיים. את חלום חדש הקים גונן ביחד עם יואב נהרי חברו משכבר הימים.
בשנת 2013, אחרי עשייה במגוון תחומים, טיולים בעולם ולמידה, הבינו יואב וגונן שהם רוצים לתעל את "המתנות" שלהם (התשוקות והחוזקות) ולהשתמש בהן על מנת להיטיב עם הסביבה והחברה. בתקופה הזו, כשהיו בני 26, עוד זכרו עד כמה סבלו מהלימודים ולא כל כך הרגישו שהשכילו בשנותיהם הרבות במערכת החינוך ("טוב, כן למדנו כמה דברים אבל אפשר היה יותר" – כדברי גונן). מכאן הגיעה ההחלטה לשנות את המערכת מבפנים – לעורר את הדור הבא לתחומי הסביבה-חברה ובעיקר לעזור להם ליהנות מבית הספר ולמידה ולשהות במרחבים אשר מתאימים יותר לאינטליגנציה שלהם ולמאה ה-21.
מתוך כך, התחילה לחלחל בהם ההבנה שהם רוצים להקים ארגון שייתן מענה למערכת החינוך בכל הקשור לחדשנות פדגוגית אשר מקדמת חינוך לקיימות. מתוך אורח חייהם בכפר אקולוגי מנותק רשת בישראל (חשמל סולארי, מיחזור מים, שימוש בשאריות מזון ליצירת גז לבישול ועוד) ומתוך ההבנה עד כמה חשוב לשים דגש על סביבה-קהילה-כלכלה בתקופה הזו ברחבי העולם, עלה בהם הרעיון להקים ארגון שיוביל לשינוי הפרדיגמה הקיימת ויצירת מציאות חדשה בחינוך. מציאות בת-קיימא.
ארגון "חלום חדש" עוסק ביצירת סביבות למידה טבעיות, חוץ כיתתיות בחצר ביה"ס. המטרה היא שינוי הפדגוגיה הקיימת והתאמתה לחינוך במאה ה-21 (פדגוגיה מוטת עתיד, חדשנות פדגוגית), תוך תשומת לב מירבית לתחומי הקיימות אשר כה חשובים בתקופה זו בעולמנו. כל אלו נעשים מתוך תהליכי למידה אותנטית, למידה מבוססת מקום ולמידה התנסותית-חוויתית. למעשה הם פיתחו מודל חינוכי רחב אשר מבוסס על "אקו-פדגוגיה".
חלום חדש הוא "ארגון לומד" בהגדרתו, וככזה הוא בוחר ללמוד מהטובים ביותר. השילוב המעניין בארגון הוא בין פיתוח פיזי של מוצרים (מוצרים מאוד מגוונים – למידה, חקר, משחק, מוזיקה ועוד) לבין יצירת תשתית פדגוגית ללמידה חוץ כיתתית. חייבת להיות הלימה בין שני נושאים אלו ולהכירם לעומק, כאשר כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. ב"חלום חדש" שמים דגש גדול לפעול על פי הערכים והעקרונות של המודל החינוכי שלהם. על כן, כל אנשי הצוות וכמובן גם ההנהלה, פועלים לפי מעגל הלמידה החווייתית שבהם הרהור, חשיבה ביקורתית, מטה-קוגניציה, קבלת משוב והסקת מסקנות. כל אלה, מהווים את הבסיס לשיפור מתמיד של המרחבים והפרויקטים שהם מייצרים. כל איש צוות מקבל את מיטב התנאים לשינוי וצמיחה, חיזוקים חיוביים והזדמנויות ללמידה ויצירה שמביאים את מלוא הפוטנציאל שלו לקדמת הבמה. הנחת היסוד היא בשאיפה מתמדת להגדיל את הידע בתחומים הרלוונטיים לעשייה של הארגון, להגביר את תחושת המסוגלות כארגון וכבני אדם, למצוא עוד ועוד אכפתיות כלפי כל יצור חי והפלנטה בכלל ולהיות נועזים יותר ומחוייבים יותר ליוזמות בעלות השפעה רחבה.
תראו את גן המשחקים הטבעי שיצרנו בבית ספר "על אזורי תפן", כפר ורדים!
הטוויסט בעלילה הגיע ללא ספק בשנתיים האחרונות. אנו עדים לשינוי משמעותי בכל העולם בעקבות מגפת הקורונה. אחד הדברים הבולטים הוא שהקורונה היוותה קטליזטור לכל תהליכי החינוך שהתקדמו באצלתיים עד כה ובדגש על חינוך חוץ, סביבות למידה חוץ כיתתיות – חדשניות ולמידה בקבוצות קטנות. בנוסף לאלו, משבר האקלים וועידת גלזגו לאקלים, הקפיצו במעלה סדר העדיפויות את נושא החינוך לקיימות בישראל.
היום כל מנהל\ת בי"ס מקדם סביבות למידה חוץ כיתתיות ומרחבי למידה אשר מתכתבים עם חינוך לקיימות והטמעת למידה חדשנית המותאמת למאה ה-21. הביקוש למרחבי למידה חוץ כיתתיים הוא אדיר ומקבל חשיבות עליונה אצל אנשי חינוך מכל המגזרים ובכל הרשויות בישראל. כמובן שכל זה מלווה בליווי פדגוגי לצוותי ההוראה על מנת להטמיע את הנושא ב DNA של ביה"ס.
כיתות חוץ מהוות חלק מסביבת למידה חוץ כיתתית. התלמידים וצוות ההוראה, נהנים ממרחבים טבעיים אשר בהם ניתן ללמוד בקבוצות קטנות, במליאה, באופן פרטני והכל באוויר הפתוח. תהליך תכנון והקמת סביבת למידה חוץ כיתתית, מכיל בתוכו גם כיתות חוץ. ישנן כיתות חוץ מגוונות: אוהל אינדיאני, פרגולה ירוקה, תצפית וספריית חוץ, כיתות לימוד טבעיות ועוד.
היתרונות בפיתוח מרחבי למידה חוץ כיתתיים
- לימוד בחוץ מעורר את אינסטינקט הלמידה הטבעית והספונטנית.
- למידה חוץ כיתתית מציבה לתלמידים אתגרים מסוג חדש.
- כיתות חוץ, במגוון של סביבות ובתנאים משתנים, מפתחות עצמאות וכישורים חדשים.
- לימוד בחוץ מזמן יותר אפשרויות לאינטראקציות חברתיות.
- סביבת למידה טבעית, מספקת הזדמנות ללמידה לא פורמלית, משחקית, מושכת ומהנה יותר.
- לימוד חוץ כיתתי מפתח את היכולת להתמודד עם אי ודאות ומעודד לקיחת סיכונים (מבוקרים, כמובן).
- סביבת למידה טבעית פונה לכל החושים ומעודדת סקרנות ויצירתיות.
- לימוד בחוץ מפתח קשר עם הסביבה הטבעית ועם הקהילה המקומית הסובבת את התלמיד.
הטוויסט על הטוויסט הגיע מצד שרת החינוך והמשרד כולו עם שחרור ההודעה על רפורמה נוספת במערכת החינוך הידועה יותר בשמה תכנית הגמישות הניהולית. למי מכם שעדיין לא שמע או הבין אותה כהלכה, מדובר בשינוי של ממש בצורה שבה מנהלי ומנהלות בתי הספר יכולים לדייק את המענים החינוכיים לכל תלמידה ותלמיד ולהגדיל את האפקטיביות הבית ספרית.
המשמעות האמיתית?
יותר תקציבים לטיפול רגשי, יותר תקציבים לתגבור לימודי והעשרה ויותר תקציבים לתלמידים מרקע מוחלש!
בהתאם לתכנית, החל משנת הלימודים הבאה (תשפ"ג) יקבלו לראשונה בתי הספר והרשויות המקומיות כ- 2.4 מיליארד ₪ תקציב גמיש, שינוהל על ידם באופן עצמאי. התקציב יוקצה מדי שנה, באופן דיפרנציאלי, בהתאם למדד הטיפוח של כל בית ספר ולמספר התלמידים הלומדים בו, כאשר התקציב לרשויות יוקצה להן על פי אשכול הלמ"ס שלהן ומספר התלמידים הגרים ביישוב.
