האלמנט המרפא של השהות במרחבים הפתוחים

לפעילות הלימודית החוץ- כיתתית יש השפעה ניכרת על הפן הרגשי, החברתי, הקוגניטיבי וכן על פיתוח מיומנויות חברתיות ומיומנויות למידה. אם ניקח לדוגמה את האפשרות לחקור גידול צמחים בחממה לעומת האפשרות ללמוד בכיתה סגורה על גידול צמחים, נוכל להבין כי יש פער עצום בכמות הידע שניתן לתפוס כאשר מתבוננים בצמחים, נוגעים בהם, משקים אותם ומטפחים אותם לעומת הלמידה הרגילה אשר מתבצעת בין קירות הבטון. כאשר הילדים יכולים לגעת בצמח ולראות כיצד הפעולות שהם מבצעים משפיעות על צמיחתו -הם מפנימים את החומר הנלמד, מתרגשים, מתלהבים ומבינים כמה שיש להם השפעה על סביבתם, שכן הלמידה משולבת היטב בעשייה. דוגמה אפשרית אחרת לסביבת למידה חוץ כיתתית בבית הספר היא גן מוזיקלי, גן זה מקדם תקשורת בין התלמידים, יצירה, הקשבה, שיתוף פעולה, יצירתיות וסובלנות. בגן יכולים התלמידים ליהנות מהקשבה למוזיקה ושהות יחדיו. עוד דוגמה לסביבת למידה חוץ כיתתית בבית הספר יכולה להיות שילוב בין גינה ובוסתן לימודיים. במרחבים אלו יכולים התלמידים לרכוש ידע רב הקשור לתזונה ובריאות, תוך כדי התנסות בגינה ובבוסתן. בצורה זו יכולים התלמידים לרכוש ידע חיוני החל מגילאים צעירים אודות ערכים תזונתיים ותחומי מדעים שונים.

כאשר הילדים יושבים יחד במרחב הפתוח ומתנסים בחקירות שונות במרחב הם מפתחים גם מיומנויות חברתיות ורגשיות, לומדים לעזור ולייעץ אחד לשני, מחפשים פתרונות לסוגיות שונות ועובדים בצוות. כישורים אלו נחוצים בכל גיל והם ישרתו אותם לאורך כל חייהם – אם בהמשך לימודיהם, כאשר ילכו לצבא, כאשר ילמדו באוניברסיטה, ישתלבו בשוק העבודה וכמובן שהכישורים הללו יסייעו להם בחייהם האישיים – כאשר יקימו משפחה ויפתחו לעצמם מעגל חברים קרוב.