מכיתות חוץ לחוסן פנימי: כיצד מרחבי למידה טבעיים תומכים ברווחה הנפשית של ילדים בזמנים קשים

עם כל סבב לחימה נוסף, מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם אתגר מורכב – לסייע לתלמידים לחזור לשגרת לימודים תקינה, כאשר רבים מהם עדיין נושאים בליבם כאב, פחד וחוסר ביטחון. המצוקה הרגשית באה לידי ביטוי במגוון דרכים, הן בכיתה והן בבית:

• עלייה בתופעות של דיכאון, חרדה, הסתגרות והימנעות מפעילויות מהנות. הילדים מתקשים למצוא הנאה ועניין בדברים שבעבר אהבו.
• קשיים בוויסות קשב וערנות בזמן השיעורים, שמובילים לירידה בהישגים הלימודיים. הם מוסחים בקלות ושוכחים הוראות וחומר נלמד.
• יותר התפרצויות זעם, קונפליקטים ואלימות בחצר ובמסדרונות. תחת לחץ, לילדים קשה יותר לשלוט בדחפים ובתסכול.
• נסיגה חברתית והתרופפות של רשתות התמיכה הטבעיות בין החברים. הם נמנעים ממשחק ומשיח עם אחרים.
• בקרב ילדים צעירים במיוחד – נטייה מוגברת להיצמדות להורים ופחד מפרידה. הליכה לגן או לבית הספר הופכת למתישה.

שורשי ההתנהגויות הללו מצויים עמוק במוחם ובגופם של הילדים הצעירים. ד"ר ענת שר, חוקרת חוסן במכון הרצליה, מסבירה: "במצבי דחק וטראומה, המוח נכנס ל'מצב הישרדות'. כל האנרגיות מתרכזות בהתמודדות עם האיום המיידי – בין אם הוא אמיתי או נתפס. זה בא על חשבון איכויות קריטיות להתפתחות תקינה, כמו יכולת הלמידה, הוויסות הרגשי והחשיבה לטווח רחוק."

אחת הבעיות, לדברי ד"ר שר, היא שכלי ההוראה המקובלים לא תמיד מספקים מענה הולם למצבי נפש מורכבים כאלו. "אנחנו רואים המון תסכול ותחושת אין-אונים בקרב מורים. הם עושים כמיטב יכולתם, אבל השיעורים הפרונטליים והשיחות האישיות לא תמיד מצליחות להגיע לעומק הקושי הרגשי ולהניע שינוי מתמשך. דרושה פה חשיבה מחוץ לקופסא – על האופן שבו עיצוב סביבת הלמידה עצמה יכול לתמוך בתהליכי החלמה והתחזקות פנימית."

מסתבר שהפתרון לאתגר זה מסתתר דווקא מחוץ לכיתה, בין העצים והפרחים. מחקרים עדכניים חושפים את הפוטנציאל העצום הטמון במרחבי למידה טבעיים לטיפוח החוסן הנפשי של תלמידים, במיוחד בתקופות סוערות. בפרק הבא, נצלול אל הממצאים המדעיים המרתקים שמסבירים כיצד בדיוק הטבע מרפא את הנפש הצעירה – ולמה כדאי לכל בית ספר להכניס אותו אל תוך מעגל הלמידה היומיומי.